תוכן המגילות

סוג כתב-יד

מרבית מגילות מדבר יהודה הן טקסטים דתיים, הנחלקים כאן לקבוצה של "טקטסים מקראיים" ו"טקסטים שלא מקראיים". "תפילין ומזוזות" הן קבוצה נפרדת. הטקסטים הלא-ספרותיים, לרוב פפירוסים, נחלקים ל"תעודות", "מכתבים" או "תרגילי כתיבה". קבוצת "הטקסטים שאינם מזוהים" מכילה קטעי מגילות זעירים שמצב השתמרותם כה גרוע שעד כה אי אפשר לסווגם.

יש גם קבוצה של "חיבורים שונים". בדרך כלל, שם כתב-היד מתייחס לטקסט אחד. לעתים, הוא מתייחס לכמה טקסטים כתוצאה משימוש משני במגילה בעת העתיקה, או בעקבות טעות- מחלוקת במחקר. שימוש משני הוא תוצאה של כתיבה מחודשת על טקסט קיים (פלימפססט) או כתיבה משני צידי הקלף (רקטו וורסו).

מימין: מלפנים (רקטו) Mas 1o טקסט שנזכר בו הר גריזים

משמאל: מאחור (וורסו) Mas 1o טקסט לא מזוהה
צילומים:
שי הלוי
למעלה: מלפנים (רקטו) Mas 1o טקסט שנזכר בו הר גריזים
למטה: מאחור (וורסו) Mas 1o טקסט לא מזוהה
צילומים: שי הלוי

במקרים של טעות או מחלוקת, קטעי מגילות שזוהו מלכתחילה כשייכים לכתב-יד אחד הופרדו לאחר שזוהו לכתבי יד שונים. לעיתים, החוקרים שייכו את הקטעים לחיבורים שונים ולעיתים, לעותקים של אותו חיבור. במקרים אלה אות זיהוי נוספת ניתנה למספר כתב-היד על מנת לציין את מספר העותקים, לדוגמה: ,4Q26a ,4Q26 4Q26c ,4Q26b הם עותקים שונים של ספר ויקרא שזוהו מלכתחילה ככתב-יד אחד.

סוג חיבור

החיבורים הספרותיים במגילות מדבר יהודה נחלקים באופן מסורתי לפי תוכן או לפי סוגה. החוקרים נבדלים בדעותיהם בנוגע לסוגי החלוקות והמונחים. המונחים המופיעים באתר זה נועדו לסייע למשתמש מבלי להכריע במחלוקות הקיימות במחקר. לעיתים חיבור אחד משוייך ליותר מקבוצה אחת.

חיבורים מקראיים

מקרא – כתבי־יד אלו מכילים טקסטים שהם חלק מהתנ"ך. כל ספרי המקרא מיוצגים במגילות מדבר יהודה, למעט מגילת אסתר. אלה העותקים הקדומים ביותר של ספרות המקרא הידועים לנו כיום.

תרגום מקרא – תרגומים של טקסטים מקראיים לארמית וליוונית.

תפילין ומזוזות

תפילין ומזוזות הם תשמישי קדושה, פיסות קלף שעליהן פרשות מן המקרא על פי הכתוב בדברים ו:6–9:

6 וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם-עַל-לְבָבֶךָ. 7 וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. 8 וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת, עַל-יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת, בֵּין עֵינֶיךָ. 9 וּכְתַבְתָּם עַל-מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ.

תפילין - פיסות הקלף המקופלות בתוך הבתים הן "הטוטפות בין עיניך". כ-24 פיסות מעין אלה נתגלו במערות קומראן, ואחדות נתגלו בוואדי מורבעאת, בנחל חבר ובנחל צאלים. הן זוהו על פי קטעי המקרא המצוטטים בהן ועל סמך סממני כתב ייחודיים, כגון אותיות זעירות הטקסטים הללו הם אותן פרשיות שנקבעו מאוחר יותר בהלכה, ומשמשים עד היום. בחלק מפיסות הקלף יש קטעי פסוקים מקראיים נוספים. כיוון שהתפילין ממערות קומראן הם היחידים מימי הבית השני, אי אפשר לקבוע אם הם משקפים מסורת של כיתה מסוימת או מנהג רווח.

מימין:
בתי תפילין ממערה 4, מידות: 2-3X1 ס"מ

משמאל:
4Q135 תפילין ח', מידות: 2.5x4 ס"מ
צילום:
שי הלוי
למעלה: בתי תפילין ממערה 4, מידות: 2-3X1 ס"מ
למטה: 4Q135 תפילין ח', מידות: 2.5x4 ס"מ
צילום: שי הלוי

מזוזות - במערות קומראן נמצאו שמונה קטעי קלף שזוהו כמזוזות, ואחת נמצאה בוואדי מורבעאת. הטקסטים המקראיים במזוזות דומים בדרך כלל לאלה שנמצאים במזוזות כיום.

חיבורים לא מקראיים

הטקסטים בקבוצה זו אינם נכללים בתנ"ך. ייתכן שחלק מן הטקסטים נחשבו למקודשים על ידי מחבריהם וקוראיהם בעת העתיקה.

אפוקריפה - המונח "אפוקריפה" מתייחס לאוסף של חיבורים שהם חלק מהקנון המסורתי הנוצרי קתולי והאורתודוכסיה המזרחית, אך לא מהקנון הפרוטסטנטי והתנ"ך. במגילות מדבר יהודה נכללים שלושה טקסטים מקבוצה זו: ספר בן סירא, ספר טוביה ואגרת ירמיהו.

חיבורים קלנדריים - טקסטים שעוסקים בלוח השנה שנמצאו במערות קומראן, מתייחסים בעיקר לחישובים על פי מחזור השמש ולא על פי מחזור הירח. לוחות השנה האלו הם מקור חשוב לחקר החגים ומשמרות הכהונה. העובדה שחלק מלוחות השנה כתובים בכתב סתרים עשוי להצביע על כך שהמידע נחשב לחסוי. בחיבורים הקלנדריים יש רשימות מסודרות של ימים וחודשים, המאפשרות לחוקרים להשלים את המידע החסר על מעגל השנה הקדום. לוח השנה הנפוץ ביותר המתואר בכתבים אלה מכיל 364 ימים, הנחלקים לארבע עונות, שבכל אחת מהן 13 שבועות.

חיבורים פרשניים - המושג "חיבורים פרשניים" מתייחס לטקסטים המנתחים את החיבורים המקראיים ומפרשים אותם. הטקסטים המוכרים ביותר בקבוצה זו הם "הפשרים". לצדם קיימים גם מדרשי הלכה ופירושים לספר בראשית.

פשר - קבוצה זו של חיבורים פרשניים של קהילת ה"יחד", מתייחסת לאירועים ההיסטוריים כהתגשמות הנבואה המקראית, בדגש מיוחד על אחרית הימים. טקסטים אלה מזוהים בקלות על פי השימוש במילה "פשר" הקושרת בין ציטוט הנבואה המקראית לפירוש הכיתתי שלה.

חיבורים היסטוריים - חיבורים אלה מתייחסים למאורעות היסטוריים, חלקם מעניקים פרשנות מוסרית ודתית לאירועים. קטעי טקסטים אלה מזכירים דמויות היסטוריות, כגון המלכה שלומציון ומלכים יווניים. רוב האירועים הנזכרים בטקסטים מתרחשים במציאות של מלחמה ומרידות.

חיבורים הלכתיים - המונח "הלכה" לא מוזכר בטקסטים, אך מייצגת את הנושאים שנידונים בחיבורים אלה. החוק המקראי דן במגוון נושאים, ובהם: עניינים אזרחיים, כללי התנהגות ומצוות דתיות, כגון חגים, עבודה במקדש ודיני טהרה. טקסטים רבים ממערות קומראן מרחיבים ומפרשים את החוקים האלה. טקסטים כגון מגילת סרך היחד וחלקים מתוך ברית דמשק, מתייחסים בעיקר לכללים ולמצוות כיתתיים. חלק מהחיבורים ההלכתיים, ובראשם מקצת מעשה התורה, משקפים ויכוחים עם כיתות מתנגדות.

חיבורים על המקרא - בקבוצה זו טקסטים המשכתבים את הסיפור או את החוק המקראי, מרחיבים אותו או מייפים אותו, לדוגמה: בראשית חיצונית, ספר חנוך ומגילת המקדש. יש חיבורים בקבוצה זו, כגון ספר היובלים וכתב לוי הארמי, שיתכן שבקרב קבוצות מסוימות בעת העתיקה נחשבו לחיבורים מקראיים.

חיבורים שיריים וליטורגיים - מרבית השירים והמזמורים במגילות מדבר יהודה קשורים קשר הדוק עם השירה המקראית. רבים מחיבורים אלה כוללים נושאים וביטויים מתקופות מאוחרות יותר, כגון המזמורים הכיתתיים, שבמגילת הודיות. חלק מהחיבורים הם תפילות רשמיות, כגון תפילות יומיות, תפילות לחגים ושירת עולת השבת.

חיבורים חכמתיים - במגילות מדבר יהודה יש חיבורים הממשיכים את מסורת ספרות החכמה במקרא כגון: משלי, איוב, קהלת וחלק מתהלים; ובספרי האפוקריפה כגון: ספר בן סירא וחכמת שלמה. חיבורים אלה מציעים הצעות מעשיות לחיי היומיום, וכן תהיות קיומיות לגבי העולם והאנושות. החיבורים החכמתיים ממערות קומראן משלבים בין הפן המעשי והפן הקיומי לבין התגלות ואחרית הימים, ולעתים אף מתייחסים לענייני הלכה. לדוגמה: חוכמת רז נהיה וחוכמת הרזים.

חיבורים כיתתיים - ב"חיבורים הכיתתיים" יש אוצר מילים ייחודי לתיאור התפיסה התאולוגית, השקפות העולם וההיסטוריה של קבוצה ששמה "יחד". חיבורי הליבה מפרטים את הכללים ואת החוקים של הקהילה, בדגש על אחרית הימים, שלדעתם עמדה בפתח. בעבר, נטו החוקרים לייחס את כל מגילות קומראן לאיסיים, אחת משלוש הכיתות היהודיות המרכזיות בימי הבית השני. היום, הרוב מסכימים שהחיבורים משקפים את דעותיהן של מספר כיתות מתפתחות ולא של כיתה אחת. גם הטקסטים שצוינו כ"כיתתיים" חוברו כנראה על ידי קבוצות שונות של ה"יחד". שלוש מתוך שבע המגילות הראשונות שנמצאו במערת קומראן הראשונה מרכזיות בזיהוים של החיבורים הכיתתיים. עד היום, חיבורים אלו הם המוכרים ביותר: סרך היחד, מגילת מלחמת בני האור בבני החושך ופשר חבקוק.

תעודות ומכתבים

אגרות בר כוכבא - במערה 5/6 בנחל חבר נמצא בתוך נאד עור צרור של 15 מכתבים צבאיים שנכתבו בשמו של שמעון בר כוסיבא, מנהיג מרד בר כוכבא, על ידי פקודיו. מערה זו כונתה בשם "מערת האגרות".

ארכיון בבתא - הארכיון האישי של בבתא, כנראה פליטה מימי מרד בר כוכבא, נמצא גם הוא במערת נחל חבר 5/6, המכונה "מערת האגרות". בארכיון 35 תעודות כלכליות, ובהן כתובות, שטרי מכירה של קרקעות ושטרות מכר. כל אלה הוטמנו בארנק עור והוסתרו בתוך נקיק סלע במערה, כנראה בציפייה לחזור למערה ולקחתם. רוב המסמכים בארכיון בבתא השתמרו היטב, ומצוינים בהם תאריכים מוגדרים בין השנים 94–135 לספירה. המסמכים נכתבו בארמית, בנבטית וביוונית.

ארכיון אלעזר בן שמואל - בנוסף לאיגרות בר כוכבא ולארכיון בבתא ב"מערת האגרות", מערת נחל חבר 5/6. נתגלה עוד אוסף קטן של מסמכים, ובהם חמישה חוזים השייכים לאלעזר בן שמואל, חוואי מעין גדי. חוזים אלה נמצאו בארנק עור שהוטמן בנקיק סלע במערה, לצד ארכיון בבתא. מסמך נוסף, השייך לאלעזר, כתוב על פפירוס ונמצא מוסתר בתוך קנה.

תעודות לכאורה ממערות קומראן - בין המגילות שהבדויים מכרו למוזיאון רוקפלר בטענה שמקורן במערות קומראן, ישנה קבוצה של תעודות שהחוקרים חושדים שלמעשה נמצאו במקומות אחרים. מתוך קבוצה זו קטע אחד, דין וחשבון ביוונית שנכתב בצד האחורי של מגילה, מקורו כנראה בכל זאת ממערות קומראן.